יום שישי, 15 באוגוסט 2014

ימים חולפים בלה

יושבת לי בבית קפה, מחכה למומו הצמחוני שלי. לפני כמה ימים אכלתי מומו במקום אחר, וזה היה אחד הדברים הכי טעימים שאכלתי כאן! (מומו זה כיסונים טיבטיים, אצרף תמונה).

בימים האחרונים לא עשיתי הרבה, בעיקר נחתי והסתובבתי בלה עצמה. פגשתי ידיד בלגי/ישראלי דובר עברית שוטפת וחברותי. הוא נמצא כאן כמה זמן ומכיר הרבה אנשים ברחוב, ישראלים ולא ישראלים. דרכו יצא לי להכיר עוד כל מיני אנשים מעניינים, וגם הודי והודית מקסימים, די ג'ייז במקצועם! :)

בעיקר אכלתי במסעדות, ניסיתי לעשות קצת מדיטציה, הסתובבתי בסמטאות העיר העתיקה, ובסמטאות הכפריות ואפילו שיחקתי קלפים פעם אחת (הייתי על הפנים).

פגשתי עוד כל מיני אנשים מכל מיני מקומות ובעיקר נחתי.
היום יום העצמאות ההודי, אבל לא ממש מרגישים את זה ברחובות. ניסיתי ללכת למגרש הפולו, שם היו אמורות להיות הופעות וריקודים. הגעתי קצת אחרי 11 והסתבא שהאירוע היה בין תשע בבוקר ל-11.. אז פספסתי, אבל יצא לי לעשות סיבוב בעוד סמטאות.

אתמול והיום אני מנסה לארגן לי טיול לעמק הנוברה, אמור להיות עמק מקסים. כנראה שאצא לטיול מחר או מחרתיים.

תגובה 1:

  1. משהו חכם שקראתי בנוגע למדיטציה (ואני גם משתדלת ליישם): אנחנו נוטים להרגיש תחושת כשלון במדיטציה, מרגישים שאנחנו מנסים ולא מצליחים. אבל בעצם, אין כזה דבר "כשלון" במדיטציה. זה תמיד הצלחה. בכל פעם שהמוח נודד למקומות אחרים ואני מחזירה אותו - "היי, אני במדיטציה עכשו.. לא לנדוד", אז הצלחתי. כשמסתכלים על זה ככה, אז רוב רובו של האימון, הוא בעצם הצלחה אחת גדולה.
    תמסרי להודים חג שמח :-)

    השבמחק