גומפות גומפות ועוד קצת גומפות ואגם אחד

אני כבר לא מעט זמן בלה, וכבר עבר שבוע מאז שעזבתי את הארץ.
בשבוע האחרון הספקתי לטפס ללא מעט גומפות (בתי תפילה טיבטיים) שלרוב נמצאות על גבעה גבוהה. טיפוסים לא קלים כלל. טיפסתי גם לארמון שנמצא כאן בלה, והנוף ממנו מרהיב. המבנים עצמם לא תמיד מרהיבים, אבל הנופים מאוד יפים. המבנים לרוב לבנים עם עיטורים כתומים ואדומים, חלקם נאים יותר וחלקם פחות, גם בארמונות וגם בגומפות. הטיפוס כמובן לא קל, במיוחד שהאזור עצמו נמצא בגובה שצריך להסתגל אליו.
פגשתי כל מיני תיירים. גרמנים, שוויצרים, צרפתים ועוד גרמנים ועוד צרפתים, ואפילו ישראלים (למרות שאני משתדלת שלא), בגילאים מגוונים. עם חלקם היתה רק שיחה חביבה ועם חלקם היתה קצת יותר תחושה של חיבור. בינתיים כולם המשיכו לדרכם ולמסלולם השונה..
יש בלה לא מעט משפחות, הורים עם ילדים מתבגרים, או צעירים יותר. הפתיע אותי לגלות עד כמה. גם משפחות ישראליות וגם אחרות. יש גם לא מעט תיירים הודים, שהחלו לטייל לאזור כנראה אחרי כמה סרטים הודים, אחד עיקרי שהיה אודות האגם שבו ביקרתי - אגם פנגונג. (הסרט שלושה אידיוטים). הנוף באגם מאלף, וגם בדרך אליו.
יש לי תחושה כללית טובה פה, יותר מאשר מבאזורים אחרים בהודו, פחות הצקות ויותר תחושה של אמון.
יצא לי לדבר עם כמה הודים, עם אחד ספציפי שוחחתי על התרבות והוא אמר שכיוון שיש פה הרבה השפעה טיבטית אז האוכלוסיה יותר טובה.. וזה היה כך פעם בעוד אזורים שגובלים עם טיבט, אבל זה השתנה בשנים האחרונות (למשל בדארג'ילינג ובסיקים), וכבר פחות טוב שם.
מאוד מתויר פה, וזה כנראה מאוד מאוד התפתח בשנים האחרונות, זה לא מה שהיה לפני חמש שנים, ובטח שלא מה שהיה לפני 20 שנה.
כרגיל, האוכל ההודי מעולה. ויש גם כמה מנות לדאקיות וטיבטיות טובות כגון מרק טוקפה ומרק לדאקי.
עכשיו מתכננת להצטרף לקבוצה לאיזה טרק קליל, לא מאלה שמטפסים לגבהים גבוהים, תודה..
לרגע חשבתי אולי לעבור לאנגלית בבלוג כיוון ששני תיירים התלהבו לשמוע עליו, אאאאבל אין לי כוח.  :)
אין הרבה תמונות מהפלאפון, הרוב במצלמה, אז תאלצו להסתפק במועט בינתיים.