יום שני, 25 באוגוסט 2014

היום האחרון בלה

יתכן שאני כותבת קצת יותר מהר את הפוסטים האחרונים, עם פחות הגהה ובודקת פחות את הכתיבה שלי.  תחושת הסוף :).

קמתי בבוקר, ואמרתי שהיום אעביר ברגוע, אשב בכל מיני מקומות ואקרא. ואולי אלך לסרט דוקומנטרי, יש איזה פסטיבל בודהיסטי.

רציתי ללכת לג'י קפה, שיש בו נוף יפה מהמרפסת, אבל המקום היה סגור, אז הלכתי לבבילון ליד. ישבתי איזו שעה בבבילון ואז עברתי לג'י.
שתי דקות אחרי שהתיישבתי, בשולחן מאחורי, שישבו בו שתי בחורות ישראליות צעירות, אחת מהן התחילה לבכות ולהגיד אני לא מאמינה, לא יכול להיות, הם עובדים עלי. וכל מיני משפטים כאלו. לאט לאט הבנתי שכנראה היא גילתה הרגע שמישהו שהיא מכירה טוב מת.  זו היתה סיטואציה מוזרה וקשה. לא היה לי ברור אם לפנות או לא. גם המעטים האחרים במקום ראו עד כמה הסיטואציה קקה. זה באמת לא היה נראה אמיתי. הבחורה שאיתה, גם לא לגמרי הרגישה בנוח ולא ידעה איך להגיב, כך היה נראה. בסוף ניגשתי אליהן, ריחמתי גם על הבחורה השניה, שהיה נראה שקשה לה עם הסיטואציה. הן לא ידעו מה לעשות, ורחל כל הזמן בכתה ואמרה דברים על הבחור ודיברה ודיברה. בסוף היא רצתה להתקשר לאנשים שהיא מכירה ולברר פרטים ולדבר איתם.
הלכתי איתן למקום של האינטרנט והטלפון והיא התקשרה. ובמשך זמן רב דיברה בטלפון בוכה ללא הפסקה.

כך קרה שבסוף ביליתי את היום איתה ועם טל, בעיקר עם טל.

הסתבר שהבחור, שהיה חבר טוב מאוד שלה ושותף, מת בתאונה לא ברורה באחת הבריכות בריף הדולפינים, והם שניהם מדריכי צלילה.
אחרי הטלפונים ישבנו איתה שעות. כל מה שהיא היתה זקוקה לו זה אוזן קשבת, ולדבר עליו ללא הפסקה. זה היה קשה.
בסוף היא הלכה לנוח ואני וטל הלכנו לאכול יחד צהרים. טל הכירה אותה רק יומיים קודם לכן, ולא מזמן חוותה משהו דומה, והיה לה מאוד קשה להכיל את זה.

בכל מקרה לי ולטל היה ממש כיף ביחד והיה לנו חיבור מעולה. אמנם סיטואציה לא נעימה, אבל יצא ממנה משהו טוב. וגם עשה לי טוב לא להתעסק בעצמי ולעשות משהו למען מישהי אחרת.

אחר כך ישבנו איתה קצת עוד והיא המשיכה לטלפונים. נראה לי שבמצבה עדיף לה לחזור לארץ לאנשים שיתמכו בה, כי היא נראתה זקוקה לזה מאוד.

הלכנו לנוח ולסידורים ובערב שוב נפגשנו לארוחת ערב, ושם גם במקרה התיישבנו ליד אוסטרלי וניו זילנדי שמטיילים על אופנוע, טיול ארוך. היתה שיחה ממש כיפית ומעניינת. היעדים הבאים שלהם זה פקיסטאן ואיראן.. נייס.

וזהו, ישנתי ועכשיו בשדה הקטן של לה, בדרך לדלהי, ואחרי יום בדלהי לארץ. :(

יורד גשם בחוץ. מזג האויר מתדרדר. בימים האחרונים נהיה קצת יותר מעונן וקר, וטפטף קלות לפני יומיים בבוקר. אבל פעם ראשונה שכזה גשם, כמעט תמיד היתה לי שמש. מזג האויר חיכה לי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה